דרך גן העדן 

להתחבר לאור ולאהבה

 

ד"ר מאירה אור 

מורה רוחנית ורוחית 
 ד"ר לפילוסופיה, תנ"ך, קבלה, פסיכולוגיה רוחנית, מסטר ביוגה, בודהיזם
 

נולדתי וגדלתי בירושלים. מגיל צעיר מאוד חיפשתי את משמעות החיים וכך הלכתי ללמוד באוניברסיטה בתקווה למצוא שם תשובות. למדתי ולימדתי פילוסופיה כללית ויהודית, פסיכולוגיה, ספרות וחינוך במטרה להבין יותר את חידת האדם ואת חידת החיים. פיתחתי מאוד את השכל, העשרתי את הידע - אולם תשובות לשאלותיי לא מצאתי. רק שנים רבות אחר כך קלטתי שהאוניברסיטה מקנה ידע שכלי מושגי, בעוד שהמשמעות לחיים נולדת מהחיים עצמם: מהחיבור שבין הידע, הרגשות והניסיון. האוניברסיטה מפתחת את השכל הנמצא במוח ומתעלמת מהרגשות השוכנים בלב. היא מעקרת את האדם בזה שהיא מנתקת אותו מחיי הרגש שלו. הפנמתי שהאתגר שלי, האתגר של כולנו, הוא לעשות שינוי עמוק בחיינו, לעורר את הלב ולהתחבר אל רוח האהבה המלכדת.

גילוי סוד גן העדן

בזמן לימודיי חליתי מאוד בעמוד השדרה. רופא מומחה אמר לי שהמצב רק ילך ויחמיר. הייתי אישה צעירה, אם לילד קטן, ורציתי מאוד להיות בריאה. חברה הציעה לי ללמוד יוגה כדי לעזור לבעיות הגב שלי. תוך שלמדתי יוגה, תרגלתי גם בודהיזם ועשיתי היכרות עם תורות הזיקה בין גוף לנפש, עם השפעת המחשבה החיובית על הבריאות והחיים, התוודעתי לסודות הנשימה ולקשר שבין האדם ליקום.

חיפשתי בקבלה ובתנ"ך וגיליתי הבנה חדשה לתורה נסתרת, היא  דרך אורות גן העדן המכוונת לעילוי האדם והחברה ולחיים מתוך אהבה, שמחה ואחווה. גיליתי שגן העדן אינו סיפור אגדה עתיק כי אם מצב תודעתי-נפשי באדם המתחבר אל החיובי ואל הטוב ומממש אותם במעשיו,  ובכך הוא זוכה לחיים נאורים ולבניית גן העדן בחייו. כל אדם יכול לבנות לעצמו גן עדן ובתנאי שיקיים אורח חיים נאור בהתאם לחוקי גן העדן.

 

ככל שהתקדמתי בדרך למדתי להתחבר אל רוח האור והאהבה על ידי תרגילים רבים, מדיטציות, דמיון מודרך וטיהור הרגשות והמחשבות השליליים, למדתי להתחבר אל הרגשות והמחשבות החיוביים, ולפתח תודעת גן-עדן שמשמעה: להאמין בטוב, לקוות לטוב, לאחל טוב ולעשות טוב. למדתי ליישם בחיי את המידות הנעלות ובהן אהבה, סבלנות, אחריות ושיתוף, ולנהוג בדרך הגישה המוסרית החומלת הנובעת מבינת הלב ומחוכמת הלב.

 

שיניתי את פנימיותי וכל חיי השתנו: הבראתי בגופי ובנפשי! אנשים אוהבים אותי ומחפשים את קירבתי, הזוגיות שלי נהדרת ואני היום בריאה, שופעת חיים, יוצרת, מתרגלת, מעבירה סדנאות ונותנת ייעוץ אישי לאנשים המבקשים לחולל שינוי אמיתי בחייהם. אני מלמדת ומפיצה את תורת אורות גן העדן, כפי שהיא מופיעה בספרי החדש:

 

אורות גן העדן

 שלבים בהתפתחות הרוחנית של האדם

 

 

 

 

קול הדממה

 

את קול הדממה המדבר אלינו אנו שומעים רק כאשר כל הקולות האחרים שותקים



 

 פנימיות האדם בנויה בחלקה מנפש שנקראה בימי הביניים "הנפש הבהמית"    וחלקה מנשמה. הנפש היא החלק הארצי של הנשמה הקשורה לגוף  הפיזי ומתפקידה לעזור לנו לחיות בעולם החומר. החלק השני בנו היא הנשמה,  המורכבת מנשמה ורוח, והן המקור האלוהי באדם. אצל האדם השלם צריכה הנפש  להיות מחוברת לנשמה ואז היא מוארת באור של הנשמה ופועלת בכוחה. אם הנפש  אינה מחוברת לנשמה, חלים עליה חוקי החומר, חוקי הארציות, וטבעה הוא טבעו  של החומר שהוא הרעש.

 

כאשר מכים בחומר, כל חומר, נשמע צליל, רעש. זה טבעו של החומר. הנפש הארצית המחוברת לחומר מחוברת לרעשים. התרבות שלנו היום היא תרבות חומרית, זאת הסיבה שאנחנו חיים עכשיו בעידן הרעש. הכול רועש, הרדיו, המכוניות, הרמקולים, זיקוקי דינור, כנסים, חתונות, שיחות ודיבורים. אנשים אינם מדברים, הם צועקים. הכול נעשה ברעש. רעש שייך לנפש הארצית.

האופן בו אנו מדברים וטון הדיבור שלנו מעיד על הפנימיות שלנו. בתרבות שלנו כשאנחנו מתרגשים או כועסים, אנחנו צועקים וצורחים. כשאנחנו שמחים, אנחנו צועקים משמחה, רוקדים ורועשים. כל זה קשור לעידן הרעש.

בניגוד לנאמר עד כה, במישור הנשמה קיים שקט עמוק ומופלא אשר יתבטא בפנימיות, בהתנהגות ובדיבור של האיש הנשמתי-רוחי. באיש הנשמתי-רוחי חל שינוי עמוק לעומת האיש הארצי, הוא נמצא במקום של שקט. גם כאשר הוא כועס הוא מבטא זאת בשקט ובשליטה עצמית ודיבורו שקט ורגוע.

עם השלווה הפנימית לא נולדים, את השלווה הפנימית משיגים בלימוד הדרך הרוחית ובחיים לפי חוקיה. העבודה על השלווה הפנימית כוללת לימוד הדרך, ניקוי הכעסים בתוכנו, חיזוק המידות הטובות, אורח חיים נכון ומדיטציה. הדרך מביאה למיקוד התודעה עד שנמצאים כל הזמן במודעות של שלווה ובריכוז על פנימיות ועל הלב הרוחי. - כשהאדם נמצא בשלווה ובשליטה הדיבור וההתנהגות שלו שקטים ומעודנים.

בדרך הרוחית יש לחיות כל יום במצב של תודעת פנימיות הלב ותודעת שקט.

תהיינה הרבה נפילות בדרך. לא מטפסים מיד מן הקרקע לשמיים. דרך זו ארוכה אך מיקוד תשומת הלב בתודעה על הפנימיות, על השקט, על עדינות ועל הטקט מביא את האדם להתקדם לעבר תודעת נשמה.

כשמרגישים בנפילה המתבטאת בדיבור לא שקט, בתוקפנות, בגסות, בהרמת טון הדיבור - יש לעצור, לנשום מספר נשימות עמוקות, להזכיר לעצמנו את השקט, לבנות מחדש את איזון קו האמצע ולחזור לטון הדיבור הרגוע. לשקט יש השפעה המרגיעה את הנפש, את הגוף, את המחשבות ואת הרגשות.