יום שני, 1 ביולי 2013

נפילת האדם והשיבה לגן העדן - גלות וגאולה


גן העדן הנמצא בזיכרון של כל הדתות וכל התרבויות העתיקות כעולם האידיאלי שהאנושות גורשה ממנו ושואפת לחזור אליו.

היהדות והנצרות מדברות על חטא האדם הראשון בגללו גורש מגן העדן. היוגה והבודהיזם מדברים על גן העדן האבוד בו התגוררו האדם הראשון וזוגתו ואשר האנושות עתידה לחזור אליו.

גן העדן והגירוש

 
  
לפי התנ"ך אדם וחווה היו צריכים להתפתח במעלה שלבי עץ החיים עד שיהיו ראויים לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע, לכן נאסר עליהם לאכול מהעץ בטרם יהיו בשלים לכך. לאדם וחווה ניתנה הבחירה לחיות לאור הערכים של עץ החיים שהם ענווה, אמת, אחווה, וחיים מתוך מתן שירות לזולת, לטבע ולאל. אולם הם נענו לפיתויי הנחש -היֵצֶר ולא חיכו עד שיתפתחו בהם תכונות עץ החיים. הם רצו תיכף ומיד 'להיות כאלוהים' ואכלו מן הפרי האסור. ברגע שהאדם אכל מהפרי האסור הוא הפר את צו האל ובכך הוא מעל באֵמון שבינו לבין האל. גן העדן הוא מקום של אחדות ואחווה המבוססות על אֵמון הדדי וכֵנוּת. מעילה באמון מנפצת את האחדות ואת האהבה ומחדירה חשדנות, זעם ורגשות שליליים למערכת היחסים והופכת את גן העדן לגיהינום.

האכילה מהפרי האסור גרמה לאדם ולחווה להתנתק מהאל ומאורו "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג',ז). עם האכילה נפקחו עיניהם והם הבינו שהם עירומים (מגולים) ומיד ביקשו להסתיר עצמם. מעתה אין עוד מקום לגלוי, לכֵּנוּת ולישירוּת, ואת מקומם תתפושנה הבושה וההסתרה, לכן הם עשו לעצמם " חֲגֹרֹת" כדי להסתיר את גופם, ותפרו לעצמם עֲלֵה תְאֵנָה (תואנות, תירוצים) כדי להסתיר את האמת. הם גם לא התהלכו יותר גלויים בגן כי אם התחבאו והתביישו במערומיהם. כל המידות הטובות של גן העדן; גילוי הלב, הכנות, הישירות והאחריות השתבשו אצלם והתהפכו: הגילוי הפך להסתרה, הכֵּנוּת והישירוּת הפכו להכחשה ולבושה והאחריות הפכה להתחמקות מאחריות, לתירוצים ולהטלת אשמה: האדם האשים את האישה והאישה האשימה את הנחש (בראשית ג', ז-יט). אף אחד לא לקח אחריות. יותר לא היה להם עוד מקום בגן העדן והיה הכרח לגרשם משם.
התנאי של התנ"ך לשיבה לגן העדן הוא החזרת האמון ובניית האחווה והאחדות בין אדם לאדם ובין האדם לאל. הדברים כתובים מפורשות בתנ"ך, עלינו רק לפרש ולהבין את הכתוב. בספר בראשית (ג,כד) כתוב "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים ואֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים".האל גרש את האדם מגן העדן והעמיד את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את הגן ולמנוע שהאדם שגורש יחזור לגן.


במילים "כרובים" ו"להט החרב המתהפכת" טמון סוד השיבה לגן העדן - לחיים של אחדות ואהבה. כרוב בהיפוך סדר האותיות הוא ברך. למילה ברך מספר מובנים. ברך היא ברך פיזית. מי שכורע ברך יודע לתת כבוד לזולתו ולהמעיט את עצמו. יש בו ענווה. במילה 'ברך' חבויה גם המילה ברכה. הכורע ברך נותן את בֲּרכתו לרעהו ובמקביל הוא מבורך על ידי רעהו. בחברה כזאת האנשים מקיימים יחסי רעות ואהבה והברכה שורה ביניהם. לכן פירשו חכמים את המילה "כרובים" כמלאכים. המלאכים נותנים כבוד האחד לשני ושוררים ביניהם יחסי אחדות ואהבה.

 

התורה מעמידה תנאי לבניית חברת מלאכים והוא "להט החרב המתהפכת" שגם הוא סוד גדול בהבנת עילוי האדם. "חרב" היא כלי מלחמה. מי שמחזיק בחרב נלחם, פוצע, קוטל והורג במטרה לשלוט בכוח הזרוע, הפחד והאֵימה. השולט בכוח החרב הוא רודן אכזר, חסר רחמים וחמסן. בחברה כזאת שולטים הפחד והאֵימה. קיימת גם חרב הלשון הפוגעת, מעליבה, משפילה ואף הורגת, כפי שנאמר 'החיים והמוות ביד הלשון'. במקום בו נמצאת החרב לא יכולים לשכון האֵמון והאהבה.

במילה "חרב" טמונות גם המילה "חורבן" והמילה "חָרֵב" מלשון שומם, שממה. המחזיקים בחֶרֶב מביאים חורבן וכלייה במובן של השמדה פיזית, וכן שממה אנושית רגשית. בפני המחזיקים בחרב המחריבים ומשמידים - חסומה הדרך לגן העדן. חרבם הלוהטת היא הקוטלת אותם ואת קורבנותיהם.

סוד "החרב המתהפכת" הוא סוד השיבה לגן העדן. אם נהפוך ("מתהפכת") את אותיות המילה "חרב" נקבל את המילה "חבר". המילה "חבר" משמעה לחבר, ללכד, לאחד. במקום שיש חברוּת של אמת יש אמון הדדי, אהבה ואחדות, זהו גן העדן. הכתוב בא לומר לנו שמי שיהפוך את טבעו הארצי מרגשות שליליים של שליטה ומלחמה, לרגשות מעודנים של יחסי שיתוף, אמון, אהבה ושירות הזולת - יעלה לרמת נשמה-רוח ותיפתח לפניו הדרך לחזור לגן העדן. משמעות הנאמר היא שגן העדן אינו מקום פיזי או תקופה, אלא מצב נפשי-חברתי. כל אדם יכול להביא גן עדן לחייו אם ינהג בדרך גן העדן; דרך האֵמון, האהבה והשלום. 

אמון יוצר הרמוניה

דרך האֵמון היא דרך יסוד בכל קשר שהוא: בין אדם לאדם, בין אדם לאלוהים, בין אדם לבעלי חיים ובין האדם לטבע. כאשר יש ביניכם יחסי אמון בעל החיים מאמין בך ונאמן לך. אולם אם תכה אותו או תתאכזר אליו הוא יילחם בך וינסה לנשוך או לברוח. כך הדבר גם לגבי צמחים. היום יש צילומים מיוחדים שצילמו צמחים שכשמגדלים אותם באהבה עם מוסיקה נעימה ברקע, הם גדלים ופורחים לתפארת, לעומת צמחים שנמצאים באווירה של עוינות, אלה האחרונים לא מתפתחים ואף נובלים.
גם לגבי מים הדבר דומה. מחקרים מצאו שאם משמיעים ליד מים מוסיקה מרגיעה והאווירה נעימה, המולקולות של המים מסתדרות בצורה הרמונית. לעומת זאת אם המים נמצאים באווירה רעה של הרס וחורבן, המולקולות שלהם מבולבלות לגמרי, הן דיסהרמוניות. המסקנה היא שגם הטבע מושפע מהאנרגיות המשודרות אליו.
 

כמו בטבע כך באדם. גוף האדם מורכב מ - 70% מים. לכן הן מבחינת מצב הנוזלים בגוף והן מבחינה רגשית, אדם הנמצא באנרגיות של אהבה ושלום המצב הפנימי שלו הרמוני, מאוזן ורגוע. הוא ממוקד ובטוח בעצמו. לעומתו אדם הנמצא במתח, בלחצים או באנרגיות שליליות המצב הפנימי שלו משובש, בלתי מאוזן, תוקפני ומלא שליליות. בפניו חסומה הדרך לגן העדן - ואילו האדם החי באהבה ובשלום חי כבר בגן עדן.

המשתמע מן האמור לעיל הוא שגן העדן אינו אך מקום בו חיו אנשים לפני אלפי שנים, והוא אף אינו סיפור לילדים. גן העדן הוא מקום שכל אדם יוצר אותו בחייו מתוך בחירתו החופשית. כל אדם רשאי לבחור האם הוא רוצה לחיות בגן עדן - ורק אם קיבל החלטה הוא יוצא למסע שיוביל אותו לשם.

מגלות לגאולה

המסע מן האדמה לגן העדן הוא המסע מן הגלות אל הגאולה. האדם שגורש מגן העדן שרוי בגלות בחשכת הרגשות השליליים והאגוצנטריות. הגלות חלה על היחיד כשם שהיא חלה על הציבור ועל העם שהסתלקו מהם אורות הנשמה והרוח. עם ישראל נמצא בגלות מזה אלפי שנים וחולם על הגאולה ועל התחברות לאורות השכינה והקדוש ברוך הוא. העם חולם על גאולה הבאה מן החוץ על ידי משיח חיצוני שיבוא, ואילו פירוש הכתוב מגלה לנו שהגלות והגאולה הם מצבים פנימיים בתוך האדם, כמו בתוך העם. האדם או העם שנפלו מגן העדן נמצאים בחושך, בגלות. ואילו האדם או העם שהפכו את החֶרֶב לחָבֵר ככתוב "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי" (ישעיה יא, ט) - זוכים לגאולה והם עכשיו באור. הגאולה היא מצב חברתי-מוסרי ביחיד ובעם ועליה לבוא מבפנים עם עבודת תיקון הנפש ועליית התודעה באדם.

© כל הזכויות שמורות לד"ר מאירה אור. מותר להשתמש בכתוב ובלבד שיצויין: לקוח מהבלוג של ד"ר מאירה אור




2 תגובות:

  1. קראתי והייתי כתרותקת לדברים אשר נכתבו ופתחו בפניי עולם אחר שלא הכרתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לך אנונימוס
      אכן ההבנה החדשה של הכתוב משנה את כל הבנתנו את הדרך ופותחת בפנינו מסלול לצמיחה רוחית כמוה לא הכרנו בעבר.

      מחק